הגוף הנשי שלנו מספר לנו כל כך הרבה דברים קסומים ומופלאים על עצמנו,
שאם רק היינו עוצרות לרגע ומקשיבות לו,
היינו מגלות עולם ומלואו.
בתוך העשייה היומיומית שבה כולנו חיות,
ובתוך אורח החיים המודרני הטובעני,
קשה לעצור ולהקשיב באמת לקולות הפנימיים שמבקשים להשמע.
לחלקנו זה נשמע בכלל רוחני ולא מחובר למציאות,
ואפילו מעורר התנגדות כל השיח הזה על המחזוריות וההקשבה לגוף.
הגוף שלנו בסך הכל מבקש שנקשיב לו,
שנבין את המחזוריות שלנו,
שנדע להתאים את הפעולות שלנו בהתאם למצב שלו היום.
הבעיה היא שמעולם לא לימדו אותנו איך להקשיב לגוף.
גם אני זוכרת את עצמי מנותקת לגמרי מהגוף הנשי שלי,
ממשיכה להתאמן ולעשות פעולות ספורטיביות מאמצות,
גם בימים שבהם הגוף שלי ביקש מנוחה.
אני ממש זוכרת את עצמי בקורס מדריכות הספורט בצבא,
סובלת מכאבי גב נוראיים והולכת לכל מיני מומחים,
שיסבירו לי ויתנו לי תרופה לכאב.
היום אני יודעת שהגוף שלי פשוט אותת לי לעצור.
הפעילות הספורטיבית שהעמסתי על הגוף שלי ללא אבחנה,
גם בימים של ווסת פשוט גרמו לגוף שלי בסופו של דבר לקרוס.
גם אז עדיין לא הבנתי את החיבור הזה בין איתותי הגוף,
לחוסר המודעות שהייתה לי לגבי הסייקל החודשי שלי.
היום אחריי עשרים שנה של תרגול, למידה וחקירה יומיומית,
אני מבינה עד כמה הידע הזה הוא בסיסי וחשוב לכל אישה בכל גיל.
הגוף שלנו לעולם לא משקר לנו,
הוא מאותת לנו תחילה בקול חלש,
ולאט לאט מגביר את העוצמה אם אנחנו לא מקשיבות לו.
אני פוגשת לא מעט נשים שלרוב מגיעות אליי,
לשיעורי יוגה נשית, כשהגוף כבר מאותת בקול.
כל אחת והסיפור האישי שלה,
וכולן בכל גיל שבו הן מגיעות,
מבינות שהגיע הזמן להתיידד עם הגוף בצורה נכונה ומכבדת.
אז מאיפה מתחילים ומה באמת חשוב לדעת?
דבר ראשון חשוב להבין שלכל אישה בכל גיל ובכל שלב בחיים,
יש מחזוריות כזו או אחרת.
גם כשאני בהריון או אחריי לידה,
גם בגיל המעבר כשהווסת פוסקת,
וגם בהיותי נערה צעירה שרק קיבלה מחזור ראשון לאחרונה.
הצעד הבא הוא לעקוב אחר כמה דברים פיזיים, תודעתיים ורגשיים בגוף:
- להיות ערה להפרשות הנרתיקיות שלי שמשתנות מיום ליום,
כך גם בימי הווסת שלי לעקוב אחריי הדימום.
- לשים לב איך הגוף שלי מרגיש מבחינה פיזית.
יש ימים שיותר כואב לי במפרקים (גב, ברכיים, שורש כף יד וכו')
ויש ימים שפחות.
- להיות ערה לתסמינים שונים שאני חווה (מיגרנות, סחרחורות, עייפות, דכדוך וכו')
- לשים לב עד כמה אני ממוקדת היום יותר או פחות בפעולות יומיומיות שאני עושה.
- להתבונן במצב הרגשי שלי כרגע ובמצב התודעתי- האם יש הרבה רעשי רקע שמפריעים לי (האם אני עצובה היום, במתח, התרגשות, רגועה וכו'..)
- להיו ערה לנשימה הטבעית. הנשימה לעולם לא משקרת לנו,
היא מספר לנו במדויק מה עובר עלינו.
וזה כמובן רק קצה המזלג בתוך הידע האינסופי שאנחנו יכולות ללמוד על עצמנו.
רק ברגע שנסיר את ההגנות וההתנגדויות שפיתחנו עם השנים,
בהסתרה ובהדחקה של המחזור החודשי שלנו,
שהרבה פעמים נעשה שלא במודע,
נגלה עולם ומלואו.
כדי להתחיל להקשיב ולהבין מה קורה אני ממליצה לך שני דברים:
- לכתוב ולתעד את התחושות שאת חווה במשך היום.
אחריי שלושה חודשים של כתיבה תוכלי להבין טוב יותר את המחזוריות שלך.
פתאום תביני שלא כל יום כואב לך אותו דבר- יש ימים שיותר ויש ימים שפחות.
גם תגלי שיש ימים שבהם את ממש בפוקוס,
יכולה לתקתק מלא משימות בו זמנית ויש ימים שפחות.
יש ימים שבהם את יותר רגישה ופגיעה ויש ימים שמצב הרוח מרומם.
ההבנה הזו לאורך זמן תעזור לך להסתנכרן טוב יותר עם המחזוריות שלך.
- תתרגלי הקשבה ועצירה, בכל דרך שנעימה ומתאימה לך.
מדיטציה, יוגה, שכיבה על הדשא או על החול בים, הליכה וכו'...
ואם בא לך לשתף אותי בתובנות שעולות לך מהפוסט הזה אשמח לשמוע ממך